כל מה שאת (וגם אתה) צריכים לדעת על בתי היולדות בישראל, על דולות, על הריון ועל לידה.
בית / בלוג / נושמת נושכת / אין אימהות שמחות.
עוגת שושנים זהר בדקה - בדיקות ותזונה בהריון חדרי לידה

אין אימהות שמחות.

*נכתב בערב שבת.

אני קוראת את הריאיון הזה של דנה ספקטור עם אורנה לנדאו, מחברת הספר "עוד אהבה אחת ודי", ששלחה לי אישה יקרה אחרי שכתבתי סטטוס בפייסבוק על כתבה אחרת של ספקטור ואימהוּת, והתעקשתי לכתוב "הורות", וזה.

אני קוראת ומתקוממת, באמת. אין אימהות שמחות אומרת לנדאו.
פאק, סיסטר, למה ככה, אני חושבת. גם ספקטור אומרת לה. ואני קוראת וחושבת כן, תגידי לה, יו גו גירל, היא ממורמרת, אבל יש אמהות שמחות, הנה, תראי אותנו לנדאו! דנה ואני צווחות בצוותא.

אבל אני לא יכולה להתעלם מכמה אמיתות כואבות, לפּנים, שלנדאו מביאה ובדיוק לשם, לפנים שלי, ואז לוורידים.
לא נועצת אותן, מניחה, כמו האימא לארבעה ובעלת הקריירה שהיא, יש לה זמן ואנרגיה לנעוץ לנו סכינים בלב לזאתי?! היא לא צריכה. המציאות כבר עושה את זה כל כך יפה.

אמת מספר אחת : "אני לא מכירה אימא אחת שלא נהייתה קצת לסבית אחרי הלידה… עוד אהבה אחת ודי..? אבל אסור, בטח לא עם גברים."
שיט. לגמרי.

אמת מספר שתיים : כשהיא אומרת שאין אימהות שמחות, אני כמובן מתקוממת (גם דנה, כמו שכבר ציינתי). אבל כשהיא פורטת את זה לפרוטות אני נאלצת להסכים בעצב – " אבל החיים מוגבלים, ממושטרים, האושר שלך הוא כבר בכלל לא הסיפור." וגם – " אחריות היא האנטי-אושר, ואין דבר יותר כבול באחריות מאימהות."
שיט. לגמרי.

אמת מספר שלוש : " בהייה הייתה התחביב הגדול שלי" אומרת לנדאו לספקטור העדיין-מעט-עויינת, " פתאום עשיתי זה וזה וזה (היא אמרה "תואר ראשון ושני" אבל אני עשיתי דברים אחרים, אז תרשו לי פה קצת חירות בציטוטים…), וככה, הרובריקות נהיו יותר ויותר צפופות, עד שהפכתי למפלצת." ואני חושבת לעצמי, מה את מספרת לעצמך סיפורים, גם את מפלצת. רק היום ישבת בבית קפה עם בעלך ודיסקסתם את זה שאת חייבת לשכור פרסונל אסיסטנט, כי זה באמת לא הגיוני כל זה, ככה. ואם זו לא הגדרה אקויוולנטית למפלצת אז אני לא יודעת מה כן. או במילים אחרות –
שיט. לגמרי.

אמת מספר ארבע : " את מתחתנת ויולדת, וזהו, הצטרפת לצבא האדום, נו מור עדינות פור יו. אין יותר את כל הפינוק ההדדי. עכשיו אנחנו שנינו לוחמים קשוחים בשדות החיים, אז תתקשחי ותתפקדי ותפסיקי להתלונן."
אז, כן, שיט. לגמרי. ובכל זאת אני אציין לפרוטוקול שבעלילטורס קנה לעצמו, ככה סתם, גיטרה חשמלית, ואני הכי מאושרת מזה כי הנה, הוא לא רק לוחם קשוח בשדות החיים, הנה, כל הכבוד לי, אני מתחזקת בעל שמתחזק תחביבים.
אבל עם יד על הלב, גם נורא משמח אותי שהמניות שלו אצל הילדים נסקו מאז שהחשמלית והמגבר העוצמתי שלה הצטרפו לאקוסטית הוותיקה. אז מי פאתטית, מי.
או במילים אחרות, שוב, שיט, לגמרי.

ויכולתי להמשיך. כי כמעט כל מילה של לנדאו היא בול בפוני. אבל תכף שבת ויש לי בולונז על האש ועוד מעט תהיה עוגה בתנור, הילדים משחקים יפה, הבעל שונ"צ יפה, הכל כל כך מתוקתק שבא לי להקיא על עצמי, חמסה חמסה חמסה כמו שאנחנו האימהות אומרות.

ואני בכל זאת מתנחמת בזה שעם כל מטלות הכתיבה שמחכות לי, לינק מחברה עדיין מסוגל לגרום לי לעזוב הכל, לקרוא, לחשוב, ולהסתער על המקלדת.
אז אולי איזו חתיכת אדג' עוד נותרה בי. תמסרו לאורנה לנדאו.

אולי יעניין אותך גם:

Default icon

בייבי בום מכה שנית

המייל הכי מרגש בקריירה שלי. אשה אחת שקראה את הפוסט שלי על בייבי בום ולקחה את לידתה לידיה האמיצות.