כל מה שאת (וגם אתה) צריכים לדעת על בתי היולדות בישראל, על דולות, על הריון ועל לידה.
בית / הריון / בדיקות בהריון / אנטי D או RH –
אנטי D

אנטי D או RH –

מחלה המוליטית של העוּבּר על רקע Rh

מחלה המוליטית של העוּבּר נגרמת כתוצאה מהרס של תאי דם אדומים בשל אי התאמה בין סוג דם של האימא לזה של עוּבּרה.
סוג דם הוא למעשה אנטיגן (סוג של חלבון) המופיע בדופן של תא דם אדום.

ישנם כ-300 סוגים שונים של האנטיגנים האלו, כאשר המפורסמים שבהם הם  A, B, O, AB . כאשר לאימא אין אנטיגן מסוים (היא למשל Rh – ), היא עלולה לפתח נוגדן שיכול לעבור לעוּבּר. אם לעובר יש אנטיגן כזה (Rh +), תאי דם אדומים שלו יהרסו.

ההרס של תאי דם אדומים גורם לאנמיה (חסר דם), ובהמשך לצבירת נוזלים על ידי העובר על רקע של אי ספיקת כבד ולב, ובמקרים רבים אף למוות של העובר.
אי ההתאמה הנזכרת כאן, יכולה להיות של כל אנטיגן (סוג דם) מאנטיגני הדם, אך הקבוצה השכיחה ביותר היא של ה- , Rhמתת-קבוצה שלRh(D). רוב האנשים הם בעלי Rh(D) +, כאשר הימצאות של Rh(D) – היא שונה בעמים ולאומים שונים.

בישראל, כ 8% מהאוכלוסייה היא בעלת Rh(D) –.  הנוגדנים כנגד Rh(D) + נוצרים אצל אישה הרה שיש לה סוג דם Rh(D) -, בלבד, כאשר ההרה חשופה לאנטיגן Rh(D) מעירוי דם קודם או מהריון קודם.
החשיפה בהריון נובעת ממעבר דם מהעוּבּר לאימא, תהליך שהוא אחד התהליכים השגרתיים של ההריון. תהליך זה מוגבר במצבים מסוימים כמו דימום במהלך הריון, דיקור מי שפיר, הפלה או לידה.

עיקר המאמץ בטיפול של מחלה המוליטית של העוּבּר הנגרמת כתוצאה מהרס של תאי דם אדומים הוא במניעה על ידי חיסון הידוע בשם אנטי D.
ההגנה הניתנת על ידי החיסון היא מוגבלת בזמן (בדרך כלל עד 8 שבועות) ולכן יש לחדש את החיסון במצבים רפואיים מוגדרים.

באופן שגרתי כל אישה בהריון שהיא Rh(D) – צריכה לקבל חיסון אנטי D בשבוע 28 להריון ובנוסף במידה ויש לה דימום, אם היא עוברת דיקור מי שפיר ולאחר כל הפלה או לידה.
יש לציין שלאחר לידה החיסון ניתן רק כאשר ידוע שהתינוק הוא בעל סוג דם Rh(D)  + בלבד.  כאשר האישה ההרה כבר פיתחה נוגדנים כנגד  Rh(D) + החיסון כבר אינו מועיל.
הטיפול אז יהיה מכוון לטיפול באנמיה (חסר דם) של העוּבּר. טיפול כזה מונע את הסיבוכים הקשים הנוספים. ניתן לזהות אם העוּבּר אנמי או לא על ידי בדיקת אולטרה סאונד מתוחכמת שיתרונה הוא שהיא איננה פולשנית.
אם העובר אנמי, הטיפול הוא עירוי דם הניתן דרך כלי דם המצויים בחבל הטבור. פעולה זו חייבת להתבצע בבית חולים כאשר כל הצוות מוכן לבצע ניתוח קיסרי מיידי משום שיש סיכון של כ 5% לפגיעה בחבל הטבור.

דר‘ שמואל לוריא
רופא בכיר,
חדרי לידה,
מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון, חולון

אולי יעניין אותך גם:

דיקור מי שפיר זהר בדקה - בדיקות ותזונה בהריון חדרי לידה

דיקור מי שפיר

פרופ' דן שרמן מסביר לגולשות זהר כבר בדקה מה זה דיקור מי שפיר, מתי עושים אותו ומתי ממש לא. מה עושים עם התוצאות?