כל מה שאת (וגם אתה) צריכים לדעת על בתי היולדות בישראל, על דולות, על הריון ועל לידה.
בית / לידה / תכנית לידה / חיתוך חבל הטבור
חיתוך חבל הטבור

חיתוך חבל הטבור

כיום, הרבה נשים מתעניינות בנושא של חיתוך חבל הטבור. הרבה מאמרים עוסקים בנושא זה מזווית של שמירת תאי גזע. ברוב המקרים המאמרים האלו בעד שמירת דם טבורי, ואינם נותנים את כל העובדות לגבי יעילות הדם שנשמר ולא משקפים את הצד של התינוק שנולד זה עתה.
במאמר הזה נפרוש את הצד של התינוק שבא לעולם ברגע זה. כאשר קוראים על דם טבורי ושוקלים האם לשמור דם טבורי עבור תאי גזע יש לשקול גם את הצד של התינוק שבא עכשיו לאוויר העולם ושממנו אתם לוקחים את הדם.

חיתוך מאוחר או מוקדם של חבל הטבור. האם זה משנה ?

לפני שנתחיל להסביר את היתרונות של חיתוך מאוחר של חבל הטבור צריך להבין את האנטומיה והפיזיולוגיה של חבל הטבור.
חבל הטבור נוצר וכולל בתוכו חלקים מה- yolk sac,  שקית שמכילה חלמון והיא היוצרת את המערכת ההתפתחותית הראשונה של הביצית המופרית ברחם.
השקית מזינה את העובר ועוזרת לו להתפתח ולהתחלק, בהמשך ההיריון חבל הטבור מחליף את ה YOLK SAC כמקור התזונתי לעובר.

חבל הטבור מתחבר לשליה ומעביר חלקים מדם האם (ללא מגע ישיר עם דם האם) שנדרשים לחיוניות ולהתפתחות העובר.
אורכו הממוצע של חבל טבור הוא 50 ס"מ באורך  וקוטרו 0.75 ס"מ. בתוך חבל הטבור יש וריד אחד שמעביר מהאם דם מחומצן ומזון לדם העובר ושני עורקים שמחזירים דם לא מחומצן ופסולת מדם העובר לדם האם.
כלי הדם האלו מכוסים בחומר ג‘לטיני (WHARTON‘S JELL) שעוטף את חבל הטבור ומגן עליו. כל חבל הטבור מכוסה בממבראנה דקה שמחוברת וגם מכסה את השליה.
חבל הטבור מחובר לעובר במרכז הבטן ומתחבר למערכת הדם של העובר. כאשר התינוק נולד מתחיל תהליך פיזיולוגי שגורם לירידה בטמפרטורה וגורם לחומר הג‘לטיני להתנפח. תהליך זה גורם לסגירה טבעית של חבל הטבור. ככל שהג‘לטין מתנפח כך חבל הטבור נסגר. ידוע שהעורקים (דם שחוזר מהעובר לאם) נסגרים ראשונים ובשלב השני נסגר הוריד.
לכן יש עדיין זרימה של דם מהשליה אבל לא יוצא דם מהעובר.

תהליך הסגירה של כלי הדם נעשה  בין 5 דקות לאחר הלידה ועד 20 דקות (לפעמים גם יותר).
לפני שנים רבות לא היו חוסמים את חבל הטבור אבל ככל שהרפואה התקדמה חשבו שאי סגירת חבל הטבור גורמות לתופעות אצל הילוד כגון עודף כדוריות דם אדומות (POLYCETEMIA) וגם בילירובין גבוה (HYPERBILIRUBINEMIA) שגורם לצהבת ילודים לאחר לידה.

בדנמרק 17% חוסמים מוקדם את חבל הטבור כיום, לעומת 90% בצרפת ובארצות אחרות כולל ישראל.
המחקרים האחרונים מראים שחסימה מוקדמת של חבל הטבור יכולה אפילו להזיק לתינוק שנולד.

חבל הטבור מזרים חמצן ודם מועשר לתינוק. בין רבע לשליש מכמות הדם של התינוק מוזרם לתינוק לאחר שהוא נולד, אם חבל הטבור לא נחסם מיד.
חיתוך מוקדם של חבל הטבור מפריד באכזריות את התינוק מחלק לא מבוטל מהדם שלו. במצבי קיצון זה יכול לגרום לבעיות לב, ריאות, RDS (respiratory distress syndrome מצב נשימתי קשה אצל הילוד), אנמיה והיפווילמיה אפילו בדקות הראשונות לחיי התינוק.

המחקרים האחרונים בנושא של חיתוך מוקדם של חבל הטבור מראים רמת ברזל נמוכה אצל תינוקות שנעשה אצלם חיתוך מוקדם. בספר של ד"ר רוברט מנדלסון "איך לגדל ילד בריא" הוא מדבר גם על הנושא של סוג דם מינוס; גרימת הרגישות אצל האימא נובעת מזה שחוסמים את חבל הטבור מוקדם. דבר זה גורם ללחץ על השליה שבעקבותיו יש מעבר דם עוברי לתוך מחזור הדם האימהי.

דם שלייתי שייך למחזור הדם של התינוק הנולד.
מחקרים מצאו שחסימה מוקדמת של חבל הטבור מאריכה את השלב השלישי של הלידה, כלומר ניתוק השלייה מהרחם, ובכך גם מגבירה את הדימום אצל האישה.

בלידות בית ובמרכזי לידה בכל העולם ניתוק מאוחר של חבל הטבור נעשה מספר רב של שנים. הניתוק נעשה לאחר שאין זרימה בחבל הטבור. אין עצבים בחבל הטבור ולכן חיתוך חבל הטבור אינו כואב לתינוק או לאם, התינוק הרבה פעמים בוכה בזמן חיתוך חבל הטבור וזה אולי בגלל שהוא מרגיש שמנתקים אותו ממקור החיים שהיה לו עד כה. את הסוגר של חבל הטבור ניתן להוריד לאחר  כ-14 שעות כאשר הבדל מתייבש וכלי הדם נסגרים לחלוטין. הבדל נושר לאחר 7-10 ימים.

לפי מחקרים עיכוב ניתוק חבל הטבור ב-2 דקות מספיק כדי לעשות שינוי בחיי התינוק לאורך חצי שנה.

חוסר ברזל (אנמיה) היא בעיה רצינית בארצות הלא מפותחות. במחקר שפורסם על ידי אוניברסיטה בקליפורניה נמצאה עליה משמעותית ברמת הברזל עד גיל חצי שנה בילדים שנעשה אצלם ניתוק מאוחר (לפחות שתי דקות).
נמצא שניתוק מאוחר של חבל הטבור גם שיפר את מצבם של תינוקות שנולדו במשקל נמוך, או לאמהות שסבלו מחוסר ברזל.

היום אנחנו יודעים שדם בחבל הטבור עשיר בתאי גזע. הם ניתנים לאיסוף ויכולים לעזור בחידוש מח עצם אצל ילדים שחסר להם (כגון ילדים החולים בסרטן). הדם שניתן לאסוף מחבל הטבור הוא בערך CC300 והוא יוכל לעזור לילד רק עד גיל 10 בערך.
לדעתי, הרבה יותר חשוב לדאוג שהתינוק שנולד יקבל את תאי הגזע הטריים ששייכים לו. יש לעודד את האימא להישאר קשורה ככל שאפשר לתינוק .
ד"ר אנדרו וויקס, מרצה בכיר במיילדות באוניברסיטת ליוורפול אנגליה, אומר שכאשר יש סיבוכים בלידה יש חשיבות יתרה שהתינוק יישאר מחובר לאם. הוא טוען שעדיף שאפילו את פעולות החימום וההחייאה הפשוטות יבצעו כאשר העובר עדיין מחובר לאם ונמצא על בטנה. מדובר במיוחד על תינוקות פגים ולאחר ניתוחים קיסריים.

זו עובדה מוכחת שניתוק מוקדם נעשה בבתי חולים בעולם ללא הוכחה של כדאיותו. זאת ועוד, נמצא שניתוק מוקדם גרם לתינוקות להפסיד בין 25% ל 40% מנפח דמם.

 

מאת : רותי צור, מיילדת מוסמכת, המרכז הרפואי פוריה

אולי יעניין אותך גם:

דולה דתיה זהר בדקה

דולה דתיה

דולה דתיה מאת: רחל פקמן, מהדולות המומלצות באתר ליווי אישה דתייה בהריון ובלידה. האם זה …