כל מה שאת (וגם אתה) צריכים לדעת על בתי היולדות בישראל, על דולות, על הריון ועל לידה.
בית / לידה / תכנית לידה / צירים, צירים
צירים

צירים, צירים

כאב בלידה – צירים, יולדת ומה שביניהם

ציר – מרכז, משהו לנוע סביבו, וגם – עוגן, משהו להישען עליו.
צירי לידה – שער אל תוכנו – נשים, יולדות, בוראות חיים, שביל לפסוע בו, לעיתים לרקוד אותו, תמיד לנשום אותו…
מי שראה יולדת נעה סביב צירה בכל ציר וציר, נכנסת אל תוך גופה ומוצאת בו עוצמה מעגלית קסומה – הבין את המילה "ציר" לעומקה…

אחת התגובות המשעשעות ביותר שקיבלתי לכך שאני מתעתדת ללדת בבית הייתה – "אבל, אבל, יתנו לך אפידורל, כן ?!" אז זהו, שלא…
ניוז פלאש – בבית אין הרדמה אפידוראלית, אין פטידין-פנרגן ("טשטוש"), אין גז צחוק ולפעמים בקושי יש אדוויל… (כדאי שיהיה, התכווצויות הרחם בהנקה הן דווקא לא הזמן להיות גיבורות…. לשיקולכן.)
מאמר זה נכתב במקור עבור יולדות המתעתדות לבלות את כל הלידה בבית, מהציר הראשון עד לידת השיליה, ואולם – מאחר ורובנו מבלות לפחות חלק (גדול, יש לקוות) מהלידה בביתנו, אני תקווה כי כל יולדת תוכל להיעזר במילותיי, שנכתבו באהבה גדולה לכל יולדת ולכל לידה באשר הן.

קצת עובדות על הורמונים, לידה והבית –
בעת הלידה, כמו בעת תהליכים רבים בגופנו ,שם המשחק הוא הורמונים ;
הורמון האוקסיטוצין אחראי על התכווצויות הרחם הפועלות לפליטת התינוק החוצה – לעולם, ובלעדיו לא תתרחש לידה. האנדורפינים – משככי הכאב הטבעיים של הגוף – הם מתנתו של הטבע ליולדת וליילוד והפרשתם נמצאת בשיאה בעת הלידה, וככל שזו מתקדמת. יודגש כי האנדורפינים הינם עוֹברי-שיליה וככאלו מספקים הרפיה ושיכוך כאב גם לתינוק, עובדה שאינה מתקיימת כשמדובר בבלוק אפידורלי.

האויב הגדול של שני ההורמונים הרצויים לנו בלידה הוא הורמון האדרנלין, אשר הפרשתו במוח מאותתת לנו כי עלינו לברוח או להילחם (FIGHT OR FLIGHT …) – שתי פעולות שלא ניתן לבצע במקביל לללדת… כלומר – הפרשת אדרנלין בלידה (למעט סמוך ליציאת התינוק, אז ישנה הפרשה טבעית של אדרנלין ) פירושה פגיעה בתהליך ההורמונאלי התקין שלה.
דלת נפתחת בחדר הלידה = מוחה של היולדת מפריש אדרנלין ;
דמות זרה נכנסת לחדר הלידה = מוחה של היולדת מפריש אדרנלין ;
טיפול כלשהו ביולדת המעורר בה התנגדות, חשש, פחד או מצוקה = נכון, שוב אדרנלין !
היולדת זקוקה לאווירה שתאפשר לה להפריש את הורמוני הלידה ללא דיכוי התהליך, וביתה הוא המקום האידיאלי לכך, מקום בו היולדת בוחרת בדמויות המלוות את תהליך הלידה, היולדת מכירה כל סנטימטר בבית ואין בו דבר המאיים עליה, מעורר בה מצוקה או חשש.
כאשר יוצאים מהבית, כדאי לנסות ל"קחת" את הבית איתנו למקום הלידה בפועל – ניתן לקחת חפץ שיעורר רגשות חיוביים כגון תמונה, חפצי אוירה (נרות ריחניים, מבער שמנים, מוסיקה אהובה) או כל חפץ אחר שיכול להזכיר ליולדת את המקום הבטוח שלה. כשמתמקמים בחדר הלידה כדאי ליצור עבור היולדת אוירה שתשרה עליה בטחון – ברוב המקרים, הטיפ החשוב ביותר הוא ריח אהוב – בלידה, החלק הקדום במוח פעיל ביותר, וחוש הריח מתקשר אליו ישירות ומשפיע השפעה רבה על תחושתה הכללית של היולדת.
אז – אדרנלין OUT, אוקסיטוצין ואנדורפינים – IN.

התמודדות עם כאבי הצירים הינה, בעיניי, אחד מביטוייו המשמעותיים של המשפט הנפלא של דר‘ כריסטיאן נורת‘רופ – "את יולדת מתוך כך שאת חיה".

בבית מסתתרים אמצעים רבים לעבודה עם הצירים, אך חשוב לזכור כי מה שמספק הצלה אמיתית עבור יולדת אחת, עלול שלא להשפיע כלל על יולדת אחרת, או להשפיע עד נקודה מסוימת ולא מעבר לה, אם כן הסוד הגדול הוא היכולת לעשות שינוי בכל רגע נתון, ולדעת להיפרד ממה שעד לפני רגע עזר לי כל כך, ופתאום אינו עוזר עוד.
שינוי נדרש זה הינו פעמים רבות תפקידם של המלווים בלידה – להציע, להקשיב, להיות שם עבור היולדת.

אוירה מעודדת ותומכת חיונית ללידה, להפרשת הורמוני הלידה ואפשור התהליך, ואינה חייבת לכלול נרות, שמנים, מוסיקה ואורות מעומעמים אלא את מה שעושה את זה ליולדת הספציפית הזו, האחת והיחידה הזו. אולי שקט, אולי מוסיקה, אולי ריחות של שמנים ארומאטיים ואולי ריח לחם נאפה או מרק מתבשל – חוש הריח עובד בלידה שעות נוספות וכדאי לשים היטב לב לרצונה של היולדת בכל הקשור לריחות האופפים אותה. כשיוצאים מהבית, ריחות אהובים המעוררים רגשות חיוביים אצל היולדת יכולים לעזור להמשך הרגשת הבית, גם בחדר הלידה, לסייע ביצירת "מיסוך" בין הריחות המאפיינים את בית החולים לבין הריחות הרצויים להרגשתה הטובה של האישה.

"תחנות" לטיולי צירים – בבית – אסלה, כדור פיזיוטרפי, קירות, משקופים, מעקות, מדרגות, רהיטים שניתן להישען עליהם – לעיתים בעמידה, לעיתים בכריעה, לעיתים בישיבה רכונה, השיש במטבח הוא תחנה חביבה על יולדות רבות… כל דבר המאפשר הישענות ותנועה מעגלית של האגן הוא ברכה ליולדת.
מחוץ לבית – כדאי לבדוק מראש האם בתוך ובסביבת בית החולים ישנם מקומות המתאימים ל"טיולי צירים" – חוף ים סמוך, רחובות שקטים, גרמי מדרגות שוממים יחסית עליהם ניתן ל"השתלט", גינה נעימה.

תנועה – לעיתים הליכה, לעיתים ריקוד, לעיתים סיבובי אגן, לעיתים כריעה, הישענות קדימה או דווקא הימתחות כלפי מעלה – התנועה היא חברתה הטובה ביותר של היולדת, נשים רבות מעידות כי אינן מבינות איך ניתן לשאת צירים בשכיבה, אף כי שכיבה על הצד יכולה להיות תנוחה טובה ליולדת עייפה או לשלב השני של הלידה. כדאי לאפשר הקשבה עמוקה לגוף, היודע מהן התנוחות והתנועות הרצויות בכל שלב בלידה – סיבובי האגן לא רק מקלים על הכאב אלא מסייעים לכניסתו המיטבית של התינוק לאגן האם, בעוד הימתחות כלפי מעלה ( = הרחקת בית החזה מהאגן) רצויה פעמים רבות בשלב השני של הלידה – להימתחות כזו ניתן לסייע באמצעות בד גדול וחזק שהיולדת יכולה להיתלות עליו כשאחד ממלוויה מעניק לה נקודת משען איתנה.
תנועה נוספת אפשרית הינה טלטול או נדנוד היולדת, בעת שהיא שוכבת על צידה – חשוב מאד ליולדת עייפה או מאולחשת באפידורל.

נשימה – נשימה בעת ציר מקלה מאד על הכאב, כדאי לנשום עמוק ולמלא את הבטן בדומה לנשימה ביוגה, אך כדאי עוד יותר להקשיב לגוף ולנשום באופן הנוח והזורם ביותר עם גופנו. נשים רבות מעידות כי הוקל להן לנשום יחד עם מלווה, לעיתים בשילוב תנועה משותפת כגון ריקוד, מגע, קשר עין, עיסוי או יד תומכת באיזור כאוב, שעשוי בהחלט להשתנות מציר אחד למשנהו.

מים – מים מקלים על כאב, מורידים לחץ דם ומאפשרים הרפיה ורגיעה בין צירים, אשר בהיעדרן עולה דרגת הכאב.
שהייה במים עשויה להקל רבות על כאבי הלידה – מקלחת, אמבטיה, ג‘קוזי או בריכת לידה.
במקלחת כדאי לכוון את זרם המים החמים לבטן או לגב, בבריכת הלידה מתאפשרת תנועה במים יחד עם חוויה של חוסר משקל ותחושת הכלה ועיטוף של הגוף.
מים משמעותיים גם בשילוב עם רטיות, בדרך כלל רטיות חמות ( זהירות ! לא חמות מדי כדי שהיולדת לא תיכווה ) – לבטן, לגב (שלב ראשון של הלידה) או לפרינאום (שלב שני). ניתן להניח רטיות חמות על כדור פיזיוטרפי ולתת ליולדת לשבת עליו – מדהים ! החוויה היא של "שאיבת הכאב" מהפרינאום החוצה.
אין מספיק מילים לתאר כמה מים עוזרים בלידה, נשים מתארות חוויה של "התמוססות הכאב" והקלה עצומה, הן בשלב הלטנטי והן בשלב הפעיל של הלידה.

מגע – עיסוי, ליטוף, חיבוק או פשוט יד רכה, יכולים ליצור קסם ; קל וחומר – מגע נשי.

שינוי ואוורור – שני מרכיבים שנוטים להישכח על ידי היולדת ולכן כדאי למלווים לקחת עליהם אחריות ; האוורור ( וונטילציה ) חיוני לכל רגש העולה אצל היולדת במהלך הלידה – פחד, חשש, מצוקה, געגועים לילד/ים אם ישנם, כעס, אכזבה, חוסר רצון לסיים את ההריון – כל אלו ועוד עשויים לעלות אצל היולדת ויש צורך לאוורר אותם, להניחם בחיק אוהב של מלווה קשוב ולהיפרד מהם, על מנת לאפשר המשך של תהליך הלידה.
בדומה לכך, בהיות הלידה תהליך בלתי צפוי ודינמי מאין כמותו, יש צורך להיות מאד קשובים לכך שבכל רגע נתון ייתכן ונכון לעשות שינוי – לקום מישיבה, לכרוע מעמידה, לעלות/לרדת במדרגות, לצאת/להיכנס מהבית, לצאת/להיכנס מהמים, לעיתים רק לשם השינוי שבדבר ולעיתים משום שה"תחנה" שבה נמצאת היולדת כבר אינה עושה את עבודתה ואולי אף יוצרת סטגנציה של התהליך, והלידה מבקשת שינוי על מנת להתקדם. מצב כזה יכול ליצור אצל היולדת רגש שלילי (אכזבה, קושי להיפרד) וכאן שוב חשוב לאפשר אוורור ותנועה הלאה.

דולה – אמרו קלאוס, קלאוס וקנל – " IF DOULA WAS A DRUG – IT WOULD HAVE BEEN UN-ETHICAL NOT TO USE IT "
דולה טובה באה עם ארגז כלים מלא בכל מה שתיארתי כאן, ועוד. כדאי לתת לבטן שלנו לבחור את הדולה עבורנו…

ואחרון אך לעיתים החשוב מכל – כוחה של תפילה… גם לחילוניות שבינינו מתקיים בלידה חיבור שהינו הכל חוץ מיומיומי, חיבור מופלא מאיתנו – לטבע, לאלוהים, לאלוהימא, לאמא…
כדאי להכין תפילה שמדברת אל לבה של היולדת, משפטי עוצמה שיחזקוה בדרכה או כל אוסף מילים אחר שיחזקה, יחבקה ויסייע בידה.

מאחלת לידות טובות, מעצימות ומשמעותיות לכל הנשים באשר הן,
באהבה לכל היולדות – בעבר, בהווה ובעתיד,

זהר.

אולי יעניין אותך גם:

דולה דתיה זהר בדקה

דולה דתיה

דולה דתיה מאת: רחל פקמן, מהדולות המומלצות באתר ליווי אישה דתייה בהריון ובלידה. האם זה …