בתי חולים במרכז

לידה בתל השומר "שיבא", לשעבר ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. מה שנשאר זה לקחת דולה ויש עדיין מלונית. כל השאר נחלת העבר.

לידה בליס, איכילוב, בלב תל אביב, זה בעיות חניה אבל אפידורל כמה שאת רוצה, מלונית מפוארת, תמיכה בהנקה ואפילו דולות.

לניאדו בנתניה הוא בית יולדות דתי אבל החילוניות כבר גילו אותו, ויש מה לגלות. גישה מעודדת, בחירה חופשית של דולה לליווי הלידה, מיילדת פרטית או רופא פרטי, מרכז טבעי ומחלקת יולדות אה-לה-צימר.

באסף הרופא יש חדר לידה חדש יחסית, מקלחת בכל חדר, אפשרות לבחור דולה או שירות מדקרת ואפילו מלון יולדות. הרבה אפשרויות, לא מעט התערבויות.

בבילינסון התחלפו בשנה האחרונה גם מנהל חדר הלידה וגם מנהל מחלקת נשים ויולדות, בואו נראה מה יקרה. בינתיים, יש חדר טבעי חינמי, מקדמים את לידות העכוז ומהווים אופציה טובה גם ל-VBAC.

ללדת במעייני הישועה, המרכז הרפואי החרדי בבני ברק, מגיעות גם נשים חילוניות. כי מעט קיסרי, כי הרבה כבוד ליולדת, כי אפשר לבחור מיילדת, רופא פרטי, דולה או מרדים.

במאיר מבצעים היפוך חיצוני במצג עכוז, מעודדים הנקה וביות מלא ולא עושים חתך אם לא חייבים, אפילו בואקום. ואפשר לבוא עם דולה, עם או בלי ג'קוזי בחדר הטבעי.

לידה ב"הלל יפה" בחדרה באמת כבר בדקתי, ילדתי אצלם את קטנת הבית. משתפרים כבר חמש שנים ללא הפסק, הכניסו ביות מלא, מאפשרים ליווי של דולה, ובעיקר מכבדים את בחירותיה של כל אישה.

חדר הלידה בוולפסון נמצא בתהליכי הסתגלות ליולדות שבאות בגישה טבעית, מביאות איתן דולה או רוצות לידה נרתיקית אחרי קיסרי. לומדים תוך כדי תנועה, מה שנקרא. וגם חותכים הרבה פחות חתכי חיץ מבעבר.

ב"קפלן" חדר לידה שאולי לא מצטיין בפסיליטיס ואין מקלחת בכל חדרי הלידה אבל יש גישה של פתיחות ליולדת וזה חשוב.