אין אימהות שמחות, אומרת אורנה לנדאו לדנה ספקטור. לקרוא ולבכות. פוסט עם כמה אמיתות קשות.

שיר לשבת. תרגיל סיום כיתה א' בסדנא שבה לומדים כתיבה, ותאמינו לי, אין מקום אחר!

סכנה זה שיר. תשעים ושתיים מילים. תרגיל בכתיבה. סיפרתי לכם כבר איפה אני לומדת כתיבה..?

בבוקר שאחרי הלכתי ללבנה, שתאסוף אותי. והיא אספה. חלום.

לפני כמה חודשים כתבתי שיר שנקרא "שבעים מילים יכולות להיות שיר אהבה". (בהזדמנות, ממש כאן בבלוג.) מסתבר שגם שישים וחמש מילים יכולות.

באיזו קבוצה את? האימהות של אחת וארבעים, שלוש וארבעים, ארבע וארבעים..? וכשאי אפשר יותר, מה אז..?

טוב, עם הספר שלה. ספר על לידות, אלא מה. מחשבות עמוקות וגלים של אוקסיטוצין - בפנים, כנסו כנסו.

פוסט על הבוקר שאחרי, על לידיה ולחיצת היד שלה, על דנה והספר שלה ועל שעתיים שפשוט היו.

מסתבר שאני אחת מ-13 נשים שנבחרו על ידי מגזין "הורים וילדים" כנשים שהשפיעו על פני הלידה בישראל. מה שמרגש נורא זה שהחברה כל כך מכובדת.

בריחה זה סוג של שיר. תרגיל בסדנת הכתיבה שלי, כמו הרבה דברים שיהיו ויש פה בבלוג הזה. לאט לאט נכיר יותר, אתם ואני, ואז אספר לכם איפה לומדים כתיבה.